עזבון המנוח לוי אברהם ז"ל ואח' נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ ואח'

החלטה

פרופ' אדלר מונה כמומחה מטעם בית-המשפט ביום 2.2.12, ואז קבעה כב' השופטת טולקובסקי שהצדדים ישאו בשכרו בחלקים שווים. בדיון ביום 29.3.12 שונתה החלטה זו ע"י כב' השופטת טולקובסקי שקבעה כי הנתבעת 1 (להלן חברת "מגדל") היא שתישא בשכר המומחה "בשלב זה". יוער שהדיון התקיים במעמד ב"כ "מגדל", והיא ללא ספק מודעת להחלטה.

לאחר שהוגשה חוו"ד המומחה, הגיש המומחה בקשה לא שגרתית באמצעות עורך-דין. הוא תובע את שכר טרחתו "המולן" בתוספת שכר טרחת בא-כוחו בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ. המומחה טוען כי "לאחר שהמבקש שקד והכין חוות דעת לצדדים והגישה לבית המשפט הנכבד... פנה לתומו לבעלי הדין באמצעות באי כוחם וביקש לקבל את שכרו כמחויב בצו בית המשפט". לטענת המומחה, הצדדים הפנו אותו האחד לאחר עד ש"משהגדישו את הסאה, לא נותר למבקש אלא להסתייע בפרקליט שיפנה מטעמו כנגד המשיבים ... לתשלום שכרו הקבוע והוצאותיו כקבוע בצו בית המשפט ובתקנות סדר הדין האזרחי". הוא מבקש לחייב את המשיבים "ביחד ולחוד" בתשלום שכרו בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ ובתוספת סנקציה עונשית מכוח תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 או מכוח פקודת בזיון בית משפט.

אף שהתבקשה תגובת הצדדים לבקשה, לא התקבלה תגובת הנתבעים, אלא רק תגובת התובעים. התובעים 1-2 ציינו כי המומחה היה מודע להחלטת בית-המשפט מיום 29.3.12 ובכל זאת הגיש את הבקשה לחייבם בתשלום שכר טרחתו ובעיניהם זו התנהגות מוזרה.

המומחה "קיבל בתדהמה את תגובתם המתלהמת של התובעים... אשר עושה להכפשתו החמורה ולהוצאת דיבתו רעה, כמו גם לסילוף החלטות בית-המשפט...

התנהגות התובעים הינה תעודת עניות להם, ומוכיחה למרבה הצער את זלזולם המובהק במבקש, כמו גם את בחירתם לבזותו על שום מריבתם עם חברת הביטוח ולא לשלם מחצית משכר המשלם..."

בהמשך העלה המומחה תזה משפטית: "בניגוד לדעת התובעים, שנועדה לפגוע ביושרו של פרופ' אדלר, החלטת בית-המשפט בענין חלוקת השכר קבעה כי ראוי ששכר המומחה ישולם ע"י חברת הביטוח "בשלב זה". אין בהחלטה זו משום קביעת מסמרות מוחלטים לגבי זהות המבקש."

חיזוק לניתוח משפטי זה מצא המומחה בכך שחברת מגדל שילמה לו רק את מחצית שכרו "עובדה זו היא הנותנת כי האשמה שהטיחו התובעים במבקש פסולה היא ולוקה בחוסר תום לב".

איני סבור שיכול להיות ספק כלשהו שהחלטת בית-המשפט מיום 29.3.12 באה במקום החלטתו מיום 2.2.12. אחריה לא היתה עוד כל חובה לתובעים לשלם את שכ"ט המומחה ומאותו שלב היתה חובת "מגדל" לשלם את מלוא שכרו. במובן זה, טענות המומחה נגד התובעים חסרות יסוד ותמוהות מאוד. ברור גם ש"מגדל" היתה אמורה לשלם את מלוא שכר המומחה ומזמן. כתב המומחה שהיא שילמה את מחצית שכרו בעקבות הגשת בקשתו. מכיוון שהיא לא הגישה כל תגובה לבית המשפט אין לדעת מה עשתה ומדוע אך ברור שעליה לשלם את כל השכר ומיד. התנהלותה מעוררת תהיות והיא תסביר אותה בתצהיר ערוך כדין עד ליום 20.7.13.

כעת אין לי מנוס – ובצער רב – מלמתוח ביקורת חריפה על התנהגות המומחה עצמו. מומחה מטעם בית-משפט הוא זרועו הארוכה של בית-המשפט. הוא ממלא פונקציה מעין שיפוטית ומצווה על אובייקטיביות ועל מידה ניכרת של ריסון תוך שמירה על כללי התנהגות מסויימים.

ראשית, והדבר אמור להיות מובן מאליו, המומחה אינו פונה לבית-המשפט באמצעות עורך-דין. הוא אינו זקוק לכך. פניה ישירה של המומחה עצמו לבית-המשפט מספיקה בהחלט. כך עושים כל המומחים מאז ומעולם ולא מצאתי תקדים לפניה של מומחה לבית-המשפט באמצעות עורך-דין. לא מצאתי שהמומחה פנה לבית-המשפט במישרין אי-פעם בתלונה על אי תשלום שכרו. חבל שלא עשה כן, ואילו פעל כמקובל היה הענין מטופל משכבר.

שנית, אין זה מתפקידו של המומחה לפרש החלטות שיפוטיות, במיוחד כאשר הוא מבחין בכך שהצדדים אינם מבינים אותן כמוהו. אם ההחלטות לא ברורות, יספק בית-המשפט עצמו את הבהרה, אם המומחה יבקש זאת. אלא שהמומחה לא ביקש הבהרה, הוא הניח הנחות ועל-פיהן, בלי כל בסיס, פתח במהלך מופרך לחלוטין.

שלישית, אין לקבל מצב שבו מומחה מטעם בית-המשפט הופך עצמו לאיש ריבם של הצדדים, פותח עימם "חזית מחלוקת" ונוקט לגביהם את הטקסטים שצוטטו קודם (וטקסטים קשים אחרים שלא צוטטו). המומחה לא סיים את מלאכתו עם מתן חוות-הדעת. יתכן שמי מהצדדים ירצה לחקור אותו על חוות-דעתו. כיצד יבטחו בו ובאובייקטיביות שלו, לאחר הדברים שכתב עליהם והמהלך הדיוני שנקט?

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים ולמומחה. חברת "מגדל" תמציא את התצהיר שנדרש עד ליום 20.7.13. ת"פ 21.7.13.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ג, 09 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: